חברת דיאמה 2004 בע"מ נ' סטריקובסקי

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע (ולהלן: "המבקש") להורות לתובעת (ולהלן: "המשיבה") – חברה רשומה בע"מ, להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשפט, למקרה ותידחה תביעתה.

בשים לב לעובדה כי המשיבה הינה חברה בע"מ, תחול הוראת סעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט-1999, לאמור:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבקשת המשיבה שלא להורות על הפקדת ערובה הינם שניים:, בעניין, רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מורדכי זיסר ואחרים פסק בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) א.גרוניס:

"יש להבחין בין הוראות החוק החלות על המבקשים השונים, שעה שבוחנים את שאלת חיובם בהפקדת ערובה להוצאות. על המבקשת, שהינה חברה בע"מ, חל סעיף 353 לחוק החברות.

בהתאם לסעיף זה, קיימות שתי דרכים חלופיות, לסתירת החזקה לפיה חברה בעירבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות:

א. אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא

בדין.

ב. אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות את חיוב החברה בערובה".

כך גם נפסק בעניין ע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת נגד בנק הפועלים בע"מ, מפי כבוד השופט מלצר:

"....במקביל לתקנה 519, קיים ס' 353א' לחוק. לפי סעיף 353א' חלים כללים מיוחדים בקשר לחיוב חברה תובעת במתן ערובה להוצאות הנתבע והסעיף "גובר" על תקנה 519 (הדגשה שלי, כ.ל).

עיננו הרואות, השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבקשה לחייב חברה תובעת במתן ערובה להוצאות הנתבע לפי סעיף 353א' לחוק החברות הינם:

האם החברה הוכיחה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

האם נסיבות העניין לא מצדיקות חיוב החברה בהפרדת ערובה, דהינו, סיכויי ההליך.

מן הכלל אל הפרט

באשר לסיכויי התביעה מחד גיסא, - מעיון בתיק, בבקשה, ובתגובת המשיבה, לא ניתן להסיק סיכויים גבוהים, לכאוריים וחד משמעיים להצלחה או כישלון בתובענה זו.

מוצאת לנכון להדגיש בהקשר זה כי התביעה הוגשה לפרעון חוב על פי הלוואה. אלא שאסמכתא בדבר מתן כספי הלוואה בפועל – לא הוצגה.

מאידך גיסא, לא עמדה המשיבה בנטל הרובץ עליה להוכחת יכולתה הכלכלית לעמוד בהוצאות המבקשת, למקרה ותידחה תביעתה.

בנסיבות אלא ובשלב זה, לא נוכחתי בנסיבות המצדיקות סתירת החזקה העולה מסעיף 353א' לחוק החברות על פיה ככלל, יש לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע למקרה ותידחה תביעתה.